אז דיברנו על גדולתו של דניאל גולמן וכמה חבל שכבר פחות ופחות קוראים ספרים עיוניים. אז בשביל כל מי שאין זמן לקרוא ספר בן 300 עמודים הבאתי חלק חשוב מאוד מהספר "אינטלגנציה רגשית", תקראו ותשכילו. (מומלץ לכולם)
מצבי רוח וחשיבה:
- אנשים השרויים במצב רוח טוב בעת שהם מעצבים תכניות או מקבלים החלטות יש נטייה תפיסתית הגורמת להם לפתח חשיבה חיובית יותר, מתרחבת יותר. תופעה זו נובעת בחלקה מכך שהזכרון מעוגן במצבים מוגדרים, כך שבמצב רוח טוב אנו זוכרים אירועיים חיוביים יותר, כשאנו סוקרים את היתרונות והחסרונות של כיוון פעולה תוך כדי תחושה נעימה, הזכרון מטה את שקילת הראיה שלנו בכיוון חיובי ומגביר את הסבירות לכך שנעשה, למשל, משהו הרפתקני או מסוכן קצת.
תקווה:
התקווה, מגלים חוקרים של ימינו, היא לא רק הצעת ניחמוים בעיצומה של פגיעה. התקווה ממלאת תפקיד בחיינו בעל עוצמה עזה על להפתיע, ומספקת לנו יתרונות בתחומים שונים ומשונים כמו הישגים בביה''ס ועמידה במטלות כבדות. תקווה, במובן הטכני, היא יותר ממשקפה הזוהרת שכל דבר יסתדר בבוא העת. היא האמונה שיש לך גם רצון וגם דרך להשיג את יעדיך, יהיו אשר יהיו.
אין די בכך "לחשוב חיובי". חשיבה חיובית ממקדת אותך בעת ארוע שלילי על הצורך לחשוב על אותו אירוע שלילי, ואז המיקוד שלך ממוקד בשליליות שבדבר ולא בחיוביות. כשלאדם חש תקווה, מבטאים זאת לעיתים על ידי מושגים כמו: "להסתכל על חצי הכוס המלאה" או "שנה מד זווית".
ילדים שגדלו בסביבה שבה המפחה/חברים היו בעלי תקווה, שיקפו התנהגות זו וייחסו אותה לעצמם גם כן. יש לנו במוח נוירונים הנקראים "נוירוני מראה" שתפקידם לשקף את מה שמסביבנו. כשאדם לידך חש עצוב, מבלי שיגיד מילה תת המודע שלך ירגיש שמשהו שונה בו כתוצאה מהקולטנים שהתפתחו אצלנו אבולוציונית. לכן כאשר יש מישהו בהתבגרותי בעל רמה גבוה של תקווה, המוח שלי ייטה לאמץ את גישתו ברמה לא מודעת.
אנשים בעלי רמות גבוהות של תקווה, שותפים התכונות מסויימות, ובכלל זה היכולת לחולל מוטיבציה עצמית, להרגיש חזקים די הצורך למצוא דרכים להגשמת יעדים, לשוב ולהבטיח לעצמם בעת מצוקה כי המצב ישתפר, להיות גמישים די הצורך למצוא דרכים שונות להגיע ליעדים או להחליף יעדים נוכח קשיים שאי אפשר להתגבר עליהם ולגלות תבונה ויכולת לפרק משימה גדולה מאוד למשימות קטנות בנות טיפול, עד להגת היעד הגדול.
לסיכום, תקווה משמעה אי כניעה לחרדה מעיקה, לנטייה תבוסתינית או לדכאון אל מול פני אתגרים והשלכות קשים.
